טיפולים שמרניים (לא ניתוחיים) באוסטאוארטריטיס:

1. תרופות– NSAID – תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים. תרופות אלו מעכבות את התהליך הדלקתי הנוצר בעקבות שחיקת הסחוס ובכך מקלות על תסמיני הכאב וההגבלה בתנועות, תוך זירוז תהליכי ריפוי טבעיים.
2. הזרקות –

• סטרואידים – הזרקה תוך מפרקית של סטרואידים יעילה מאוד לעיכוב התהליך הדלקתי, מתאימה יותר לטיפול בכאב מתפרץ. מאחר ולסטרואידים השפעה מזיקה על מבנה הסחוס בטווח הארוך, מומלץ להמעיט בשימוש בהזרקות אלו.
• חומצה היאלורונית – חומצה הנמצאת באופן טבעי בנוזל התוך מפרקי. הזרקה תוך מפרקית של חומצה זו גורמת לאפקט סיכוך המפרק ושיפור בגמישות הסחוס הנותר. טיפול זה הוא ספציפי לאוסטאוארטריטיס ומאפשר הקלה ארוכת טווח בתסמיני הכאב וההגבלה בתנועות.

לטיפול זה יעילות משתנה ואינדיבידואלית, זה איננו "טיפול פלא". לעיתים הקלה, אפילו מתונה, בכאב מפרקים כרוני מקנה יכולות לניהול חיים רגילים.

אפשר להזריק חומצה היאלורונית ללא הגבלה כל עוד הטיפול אפקטיבי. טיפול זה אינו גורם תחלואה בעקבות שימוש ממושך (בניגוד לסטרואידים).

• הזרקת חומרים ביולוגים R.P. (Platelets Rich Plasma) – בטיפול זה נלקח דם מהמטופל ובתהליך סרקוז מופקים ממנו חלבונים, שהינם גורמי גדילה ומוצרי דם נוגדי דלקת, ואלו מוזרקים לברך. הטיפול אמנם קיים אך העדויות הקליניות ליעילות באוסטאוארטריטיס הן קלושות.

3. פיזיותרפיה/הידרותרפיה – חיזוק שרירים ושמירה על טווח התנועות בברך מלווה בהדרכה מקצועית.
4. פעילות גופנית – מומלצת מאוד, בהתחשב ברמת הכאב והמגבלה הגופנית. פעילות גופנית משמרת את חוזק השריר ותנועתיות המפרקים ואינה "מקלקלת" או מאיצה את השחיקה הסחוסית.
5. שמירה על משקל גוף תקין – קיים קשר ישיר בין עודף משקל להתפתחות מחלה ניוונית של סחוס הברך – אוסטאוארטריטיס. תהליך ירידה במשקל יכול להוביל להקלה בתסמיני הכאב.
6. Apos Therapy – טיפול שמרני שאינו כרוך בתחלואה עם פוטנציאל יעילות יחסית גבוה.